מלאך משמיים

מוקדש לפאץ', מכל הלב...

הסיפור הזה מדהים בכל צורה אפשרית, אני יושבת כאן מול המחשב ולא יודעת בעצם מה לכתוב, אז אני חושבת שאני פשוט אפנה לדמויות שאני אהבתי מהסיפור אחת אחת עם הסבר עליהן, תבינו את העלילה תוך כדי וכמובן שאני ספויילרים כי אני מרשעת. מוחעחעחע!!!

נורה גריי - נערה ממוצעת וחמודה, היא הדמות הראשית (כאילו דא!?) לפני פאץ' החיים שלה רגילים למדי אבל אחרי שהוא נכנס אליהם כמו רוח סערה הם משתנים מקצה לקצה. משהו מסתורי מתחיל לקרות לה, היא מתחילה לראות דברים ופתאום מתעוררת מהם ומגלה שלא קרה בעצם כלום. מישהו מזדחל אל המחשבות שלה והיא חושדת ב..

פאץ' - חתיך, סקסי, אדיש ומקסים להפליא. ובתוך כל החבילה הזו ברור שיש משהו מסריח, הוא (אזהרת ספויילר) מלאך שנפל מגן העדן לאחר שהתאהב בבת אנוש שנים קודם לכן ובמצב הנוכחי הוא השותף של נורה לשיעורי ביולוגיה, בצורה מאוד מביכה.

וי - נועזת, חצופה, מצחיקה ובדיוק מה שאני אוהבת. החברה הכי טובה של נורה שאין לה גבולות, תמיד מנסה להוריד במשקל, חיית מסיבות, אוהבת להינות, עושה שטויות וגוררת את נורה לכל הבלגן שהיא עושה.

שאר הדמויות לא בדיוק מעניינות אותי... ומבחינתי היה לכתוב רק על פאץ'... 

אם אשאר

אני חושבת שההחלטה עם איזה ספר להתחיל היא הקשה ביותר, אבל אז הסתכלתי אל עבר הספרייה הלא-כל-כך קטנה שלי והגעתי להחלטה שזה הספר הראשון שעליו אני אכתוב. "אם אשאר".

 רובכם מכירים את הספר בתור הסרט על מיה ועל הצ'לו ועל אדם, ומי שמכיר גם את הספר מעיר אותו עם עטיפה אחרת ומכיר את מיה עם הצ'לו ועם אדם... וכן, גם אני מכירה אני מיה והצ'לו ואדם, פשוט זו הכריכה שיש לי בבית, קניתי את הספר לפני שיצא למדפים יחד עם הסרט וזו הכריכה המקורית שלו.

אני די מפחדת לעשות ספויילר או משהו כזה, אז אני אצטט מגב הספר "אם אשאר הוא סיפור יפה להכאיב" - כאב לי בכל רגע ורגע - "על כוחה של אהבה, על מהותה האמיתית של משפחה ועל הבחירות המכריעות בחיינו". המשפט המודגש הוא זה שתפס אותי, לא יודעת מה איתכם, אבל הבחירה המכריעה ביותר בחיי נעה בין האם לקום בבוקר לבית ספר או האם לעשות שיעורי בית או האם להבריז מהעבדה אחרי שיעורי מתמטיקה כי אין לי כוח. אבל מתי באה למישהו הבחירה האם למות או האם לחיות? האם הבחירה הזו קיימת בכלל?

מיה היא זו שזוכה להחליט את ההחלטה הזו בכוחות עצמה, היא מוצאת את עצמה בקומה (אזהרת ספויילר) לאחר שמשפחתה והיא עברה תאונת דרכים וכל משפחתה מתה לבסוף ורק היא נותרת, והבחירה האם לקום בחזרה או האם להמשיך הלאה, בידיעה שאם תקום היא תהיה יתומה לנצח היא הבחירה הקשה יותר מכל.

אין לי מושג איך אמורים לבחור בדבר הזה, כלומר, זה די אכזריות לגרום למישהו לבחור בזה, לא?

בנוסף לכל עניין הקומה והתאונה ובית החולים הסיפור שזור ברגעים מדהימים מחייה של מיה, רגעים קטנים כאלו שמאירים את הלב וגומרים לך להעריך את כל מה שיש לך בחיים. להעריך את כל מי שיש לך בחיים שכל הנראה מעולם לא חששת שילקח ממך בבוקר למחורת או באותו רגע.

אז לדעתי, כן, ספר שווה קריאה בטירוף.

וכן, גם הסרט בסדר גמור והוריד לי לא פחות דמעות..